חיפושי שווא

"פנס באור יום" – ב"בימת מקור".

גוף אלמוני, המתקרא ביומרנות "בימת מקור", חיפש מחזה ומצא את "פנס באור יום": אך כשם שדיוגנס במחזה הזה מהלך עם פנס בעל אור קלוש ומחפש בנדודיו את האדם, אבל לשווא – כך העלתה גם "בימת המקור" מחזה קלוש שאין בו דבר ראוי להצגה.

"פנס באור יום" נכתב על ידי עולה חדש, ששמו אריה בישוף. בתכניה כתוב, שהאיש כתב כבר 40 מחזות, שאף אחד מהם לא הועלה עד היום הזה, "וכל מי שיחזה בהצגה הזאת, ייקל לו להבין את הסיבות"…

דומני, שמחבר התכניה לא חש בהומור של הדברים שכתב. ה"מחזה" אינו אלא אוסף של סקצ'ים פיליטוניים, שבהם מחפש דיוגנס את "אדם", ראוי לתואר זה – אצל ילדים, מבוגרים וזקנים, תוך התחכמויות של פסבדו-פסיכולוגיה ומימרות של פילוסופיה בגרוש.

המעבד והמתרגם הלביש למחזה עברית פסבדו-ספרותית נמלצת וצירף לו פזמונים ילדותיים. הדבר הזה הועלה על הבמה על ידי משה ארז, המשתלם כעת בבימוי באנגליה. נאחל לו, שההשתלמות תעזור לו.

בתפקיד הגברי בסקצ'ים מופיע השחקן הסימפטי פרץ הלוי, שירד לדרגה של כירכורים מאומצים. בתפקיד האישה מופיעה אופליה (עפרה) שטראל, שחייבת להשתחרר מן המבטא הזר שלה, בטרם תורשה לעלות על הבמה. בתפקיד דיוגנס הופיע אילקה רווה, שהשמיע בקולו העמוק את הפזמונים הרדודים.