צלילים קלילים

"משחק האהבה והגורל" מאת מאריבו ו"החמור והפלג" מאת אלפרד דה מיסה ב"קומדי פראנסז".

אחר שהתיאטרון הלאומי של צרפת, "קומדי פראנסז", הציג בהצגתו הראשונה בישראל טרגדיה צרפתית קלאסית של ראסין, במיטב קדרותה הדראמטית ונאמנותה הסגנונית – העלה עתה על בימתו שתי קומדיות קלאסיות, שבהן ניתן לצוות השחקנים המעולה להפגין את חדוות המשובה, המושתתת איתן על הכישרון והיידע הבימתיים.

שני מחזות קצרים הועלו בערב אחד כש"מערכון" של מיסה משמש כ"מסך פותח", ואילו הקומדיה של מאריבו, על שלוש מערכותיה הקצרות, מהווה את חלקו השני והעיקרי של הערב.

"החמור והפלג" מאת מיסה הוא מהתלה טרקלינית קצרת יריעה וקומה, על נושא האהבה והתככים התמימים להשגתה, הנותנת אפשרות לשחקנים להציג במסגרת כעין-סקצ'ית תווי-דמות חטופים. בלט במחזון הזה ז'אק סרס, בתפקיד המארקיז לבית ברני – עליז וערמומי וטוב-לב, שכבש את הצופים בצליל קולו המתנגן ובשפע הגסטיקולציה וההעוויות. מישלין בודה היתה רוזנת צעירה ונחמדה, המחפשת שבילי עורמה למיניהם, כדי להגיע ללב אהובה. מישל ברנארדי, בתפקיד הבארון המתקשה להביא לביטוי גלוי את אהבתו לרוזנת, ודניאל אז'ורה, בתפקיד אחייניתה של הרוזנת – השלימו את מחרוזת הדמויות הקומיות, במסגרת הבימוי הרוקוקואי הקליל, על במה מוקטנת, ההולמת את ממדיו המוקטנים של המחזה.

המחזה המרכזי של הערב היה "משחק האהבה והגורל", מאת מאריבו, מחזאי צרפתי מהמאה ה- 18, הנחשב ליוצר הסוג של "קומדיית האהבים" – ולמותר לומר, מה עצומה ההשפעה שחולל סוג יצירתי זה בתרבות הצרפתית בפרט ובתרבות העולמית בכלל. מאריבו – שסגנונו המבריק זכה מפי וולטר לכינוי "מארי בודאז' ", שם דבר בביקורת הספרותית – בנה את עלילת מחזהו על שלד פשוט של קומדיית תחפושות, אולם מילא מסגרת זו בשלל גווני-הגוונים העדינים של הרגש – האהבה, הפחדים… והסתירות והתהפוכות הממלאים את לבו של האדם האוהב.

ציר העלילה נסב בקומדיה זאת על שני זוגות – זוג של רמי-מעלה שהתחפשו למשרתים וזוג של משרתים שהתחפשו לרמי-מעלה. ז'נבייב קאסיל, בתפקיד הגבירה הצעירה שהתחפשה למשרתת, הקסימה את כל רואיה ביופיה המעודן, בקסם קולה המהדהד ברוך, ובעושר ההבעה המשחקית המתלווה לתהפוכות המצבים הקומיים. בן זוגה, האדון שהתחפש למשרת, היה ברנארד דיראן, שגילם את הדמות באלגנאטיות צוננת כלשהי. הזוג המקביל של משרתים שהתחפשו לאדונים, בגילומם של מישלין בודה וז'אק שארון, קצר את יבולי הצחוק העשירים ביותר הודות למשחק קומי מבריק ושופע טמפרמנט, שלא ירד מעולם לרמה של הצחקה זולה.

מוריס אסקאנד גילם בשילוב של הדרת-כבוד וקומיזם טוב-לב את תפקיד אביה של הצעירה המועמדת לשידוך ומישל ברנארדי היה אחיה – בן-טובים חלק ומצוחצח.

בהצגת שתי הקומדיות של מאריבו ושל מיסה – הפגינו שחקני ה"קומדי פראנסז" הופעת צוות קונצרטנטית מתואמת להפליא וקלילת מגע, שנסכה חיי…. יצירות קלות-ערך מימים עברו.