מגוון ביקורות תיאטרון של המבקר והעיתונאי נחמן בן עמי.
מגוון ביקורות תיאטרון של המבקר והעיתונאי נחמן בן עמי.
"גם זו לטובה" – בתיאטרון הסאטירי של ז. דז'יגאן
דז'יגאן, הקומיקן וההומוריסט האידי, שכה רבים דוברי-ושומעי-עברית הנוהרים להצגותיו – לא נס ליחו.
בשעה שהאמנות הזעירה בישראל נשטפה בגל של בדרנות ופזמונאות, נשאר דז'יגאן בבחינת "מוהיקני אחרון" על במותינו, המתמיד בתוכניות שעיקרן הומוריסטיות-סאטיריות, מן התחום הפוליטי ומן התחום החברתי, בנימה של עוקצנות לא-תוקפנית, כי אם סלחנית-עממית.
גם בעשור הרביעי לעמידתו על הבמה מסוגל דז'יגאן לנסוך לתוך הופעותיו מידה כה גדולה של רעננות ובלתי-אמצעיות, כאילו היה זה לו מגע ראשון עם הקהל הנענה לו בנפש חפצה, אם בסקצ'ים ההומוריסטיים מתגלה דז'יגאן כשחקן-קומיקן, היודע לנצל כל מילה וכל תשובה, כל תנועה וכל מצב, כדי "להקליע" אותם ישר לתוך המטרה – הרי עיקר כוחו במונולוגים הנודעים שלו, שבהם הוא לש את קהל צופיו-מאזיניו, כנחתום את עיסתו.
בשעה שדז'יגאן משמיע את המונולוגים שלו – שנכתבו על-ידי ד"ר ח. אביר-ריטרמן, אך חותם שיתוף הפעולה של דז'יגאן טבוע בהם היטב – נוצר רושם, שהוא ממציא את הטקסטים על הבמה, בהשראה של הרגע. ואמנם, יש מידת-מה של אמת בכך. כי דז'יגאן ניחן בכושר בלתי-רגיל לחוש את הלכי רוחו של הקהל, והוא מסגל פה ושם את הטקסט של יום שלישי למצב הרוח שגילה בקהל ביום שני, ומסתגל בהצגה שנייה – ללקח אותו למד בהצגה הראשונה.
בתוכניתו החדשה של דז'יגאן מצאנו שוב את הנושאים "החביבים הנצחיים" – מסכת היחסים שבין אדם לאדם, בינו לבינה, בין האזרח והמוסדות. דז'יגאן אינו נלאה מלהשמיע את טרוניותיו הנסתרות והגלויות של האדם הקטן, אינו נלאה מלספר במיטב היכולת בדיחות ישנות וחדשות – וכולן נשמעות בפיו חדשות ואקטואליות.
כדרכו בשנים האחרונות, נעזר דז'יגאן בהצגתו בצוות של זמרים ושחקנים, המשתתפים עמו בסקצ'ים, משמיעים פזמונים – ומאפשרים לו לפוש שעה קלה, בין הופעה הרודפת הופעה.
בתוכניתו האחרונה העלה דז'יגאן גם שני מספרים משוחזרים מן העבר, מהבמה הזעירה האידית בפולין מלפני שלושים שנה, מאת משה ברודרזון, מורו הנערץ של דז'יגאן בזעיר-אמנות. מספרים אלה, שבזמנם היה להם תוכן רעיוני וחברתי אקטואלי מובהק, מתקבלים עתה – כאתנחתאות של נוסטלגיה, בעיני הקהל שהמנגינות הללו עדיין מהדהדות בליבם.
הצייר אריה נבון קישט את הבמה של "גם זו לטובה" בפרגודים נאים-וגם-נעים. הבמאי יואל זילברג ביים את ההצגה, בהסתגלו – והרי אי אפשר אחרת – למסורת ההופעה הדז'יגאנית. ההצגה האחרונה של דז'יגאן היא נחמדה, משעשעת ומצחיקה, וגם אם אין בכך חידוש לגביו – גם זו לטובה.