"עולמו של ז'אק ברל" – בתיאטרון "בימות".
ליוונים, לרוסים, – שונים גם רבים לפעמים יש וקוסמים, נעימים עממית, ומוסיקה עםשירי
מיוחד סוג אותו יש לצרפתים רק כי נראה, אולם ועוד. ועוד לפורטוגלים לאיטלקים,להונגרים,
הוא יצירתו מבחינת אבל ותפוצתו מגמתו מבחינת עממי שהוא "שאנסון", הקרוי שיר,של
"תרגיל אינטלקטואלי" מובהק.
או מונטאן, איב שירי כגון מבצע, סביב המתרכזים שירים, של סוגים לצרפתים, להםיש
בקו ז'ילבר כגון אחרים ומשל משלו שר הזמר-מבצע שבהם: אחרים ושוב גרקו, ז'ולייטשירי
מטביע והוא היוצר גם הוא הזמר-המבצע שבו אחר, סוג ושוב אזנאבור, או לגראן מישלאו
את חותמו האישי המובהק ביצירה כולה, כגון ברסאנס או ז'אק ברל.
הגילוי במיטב הזאת הפופולארית-האינטלקטואלית השירה של המיוחדות הסגולותאחת
מוצדק זאת מבחינה והשקפות. הוויות של שלם עולם מקיפה שהיא היא שלה,והרמה
כי ברל". ז'אק של "עולמו – ברל ז'אק שירי של לערב "בימות" תיאטרון שנתן השםבהחלט
– בלגי עצמו שהוא למרות ברל ז'אק של תחומו וזהו – הצרפתי השאנסון של היוצריםטובי
סנטימנטאליזם דרך נוסטלגיים, זיכרונות למן האדם, של ההווייה מגוון כל אתמקיף
פוברסאלי, בין היחסים מערכת על כאיזמל חדה וביקורת בגרות של וייאוש ספק להרהורי עד
אדם לאדם ובין אדם לחברה.
האנטי- ההתפתחות את המתאר משיר טבעי כה במעבר לעבור ברל ז'אק מסוגללפיכך
אל למימסד), השנים במרוצת נהפכים עצמם שהם הפרחחים, של (וסופםממסדית
צעיר חייל של הטראומטית החוויה למן לקהל, שנועד בזירה. פר של בצערוההשתתפות
קוצפת להתמרדות ועד אישה, עם בחייו הראשון המגע לקראת בושת בית של בתורהעומד
נגד כבלי הציוויליזציה שלנו, המובילה מהרגלי נימוס עד לסייגון.
ז'אק הומור, של ברצף המתובל שלו, האישי המחשבה במהלך לו, המיוחדת בדרךככה,
ברל הוא גם זמר-רחוב וזמר-במה וגם מטיף בשער – נביא זועם, אוהב ומזמר.
קו לרוב נעדר שלו בשירים במינה מיוחדת משלו, אישית היא ברל ז'אק של המוסיקהגם
של בסגנון לרוב הוא שלו הלחן אותם. "לשרוק" או עליהם לחזור קשה ולכן – רצוףמלודי
לחן נוטל הוא פעם מדי התפרצויות. רצוף עצבני, מקוטע, ("שפראך-נזאנג"), בזמראמירה
או סאטירית מגמה מתוך זאת עושה הוא ואז טאנגו, או ספרדי, או ילדותי, לחן – ממששל
אסוציאטיבית גלויה ושקופה, המשרתת את המטרה הכלולה בתוכן המילולי.
– לומר נצטרך זה, בעניין לדייק נרצה אם מדויק. תרגום ברל כמו יוצר לתרגם מאודקשה
שהוא זה, מסוג שירה לתרגם שבא למי "אשראי" לתת אנו חייבים לכן, בלתי-אפשרי.זה
לתת-בשםמסוגלמרוח ואמנם, שאפשר", כמה עד "נאמן תרגום בלשוננו לנו ולהגיש הדברים
כ- שתרגם אלמגור, דן בראשם – ברל ז'אק ערב של השירים מתרגמי לעשות הטיבוזאת15
דליה יכין, מוני טהר-לב, יהורם גפן, יהונתן בר, שמעון יותר, מעטים בשירים ולצדו,שירים,
רביקוביץ, עמוס קינן ויעקב שבתאי (לפי סדר השמות בתכנית).
במיוחד המקור. עם הזדהות ומתוך אהבה מתוך רוח, שאר מתוך תורגמו כולם השיריםכל
זו שעבודה לחוש היה יכול לא המתרגם, שם את בתכנית חיפש שלא מי כי לציין,ראוי
נעשתה "בידיים רבות" – וגם זה ייזקף לזכות המתרגמים.
אוהבים שאנו כפי ברל את לנו הגיש המוסיקלי, והניהול העיבוד בעבודת גרציאני,יצחק
צרכי את המספקים מוסיקליים חלקים לאותם גם לזאת, נוסף דואג, כשהוא אותו,לשמוע
העיתוי של הצגה על הבמה.
מגוון, באופן צורתם המשנים פיסוליים, מבנים שני שעיקרה בפשטותה נאהתפאורה
ומהווים לפעמים רקע ולפעמים נקודות-אחיזה לבמאי – בנה דב בן-דוד.
שניצבה והרוחנית האמנותית הטכנית, למשימה יכלו הזה הערב של המבצעיםארבעת
לפניהם, איש איש בתרומת סגנונו האישי המיוחד, וגם בתשלובות אנסאמבליות:
ישראל גוריון, בחן האוורירי הטראגי-קומי שלו;
"ברלית- שירה של בסגנון מצוינת ויכולת מקסימה זוויתית גבריות שהפגין ליטני,דני
ברכטית";
ריקי גל, הדמות הנשית, הקלילה והענוגה, בצוות הזה;
ואביבה שוורץ, ש"הגישה" בכוח אדיר וברטט את הבשורות המיוסרות והמזמרות של ברל.
מוני של הבימוי עבודת על רבה במידה מבוססת הזה הנאה הערב הצלחת כי דומניאך
(ואנו הבידורי הבינוי בתחום רואים שאנו כפי ומושלמת, מבריקה כה עבודה עשה הואיכין.
עשרות בלבד. רחוקות לעיתים "בידור"?) רק זה האמנם עצמנו: את לשאול שוכחיםלא
מבוא בה שיש עצמה, בפני שלמה עלילתית כהצגה אחד כל מבויימים הערב שלה"מספרים"
טכנית, מבחינה רק לא מאחידה, מחרוזת על נחרזות כולן האפיזודות וכל וגמר,ושיא
יחיאל (של בתאורה והאפקטיבי הנכון והשימוש וההעמדות, והיציאות הכניסותמבחינת
הפיסוק תורת את בוריה על היודעת והנפשית, הרוחנית התפיסה מבחינת גם אלאאורגל),
והדגשים של שפת-ברל.
בימתי, בעיבוד ברל את לנו להגיש כדי שנעשתה והיפה, הכישרונית המדוקדקתהעבודה
אנו וצליליו הגיגיו סיפוריו, שאת ומזמר, חושב מרגיש, ואדם אמן-יוצר עם מפגש לנומנחילה
מוכנים לשמוע בעונג שוב ושוב.
