"אה, שממה" ליוג'ין או'ניל – בביצוע להקת האוניברסיטה הקתולית מוושינגטון.
להקת התיאטרון של האוניברסיטה הקתולית בוושינגטון, המסיירת כעת בישראל, נתנה לנו שיעור מאלף ומהנה על "חשיבותה של רצינות" – באמנות הדרמה.
יצוין מלכתחילה, כי המשתתפים בלהקה הזאת, הם סטודנטים במחלקת ה ד י ב ו ר והדרמה של האוניברסיטה. כדי ללמוד ד י ב ו ר, וכדי להרחיב את אופקיהם וידיעתם בתורת הדרמה והמשחק, מקדישים צעירים אלה שנים להשגת תואר "בוגר", ואחרי כן תואר של "מוסמך", וגישה רצינית זאת לאמנות הבמה, שאינה מסתפקת בניצוצות של כישרון מבזיק, אלא מכוונת אותו באפיקים מיוזעים של לימוד רב-שנים – מניבה פירות.
להקתה של האוניברסיטה הקתולית של וושינגטון – הקיימת למעלה משבעים שנה, ואשר בה לומדים סטודנטים בני כל הדתות, מכל רחבי ארה"ב ומעשרות מדינות בעולם – היא מוסד תיאטרוני קבוע, המשמש לא רק במת ניסיון ומבחן לתלמידים, אלא רואה גם מחובתה לשמש חממה למחזאים וליצירה האמריקנית המקורית. ואמנם, כשליש מתוך 220 המחזות, שהוצגו עד כה על ידי תיאטרון זה, הם מחזות מקוריים. יתר על כן, לפני שנים אחדות הקדיש תיאטרון זה, המציג בדרך כלל מבחר של מחזות קלאסיים ומודרניים כאחד – עונה שלמה למחזה האמריקני המקורי והציג שבעה מחזות בהצגות בכורה.
אנו שומעים דברים אלה, נזכרים במה ש"הולך" אצלנו – ומקנאים בתוגה.
בביקורה בישראל מציגה להקת האוניברסיטה הקתולית את "אה, שממה", מחזה יוצא-דופן ביצירתו של יוג'ין או'ניל – היחידה מבין יצירותיו, שהינה קומדיה חביבה, המעלה את בעיות גידולו של הדור הצעיר וייסורי מגעיו עם הדור הקשיש, ברוח טובה ועליזה, המוליכה לפתרון אופטימי של פיוס.
אם כי הלהקה אינה "מקצוענית", היא הגישה את המזחה ברמה מקצועית נאותה. אמנם, הורגש חסרונה של תפאורה ובסצנות רבות-משתתפים התנהלה העלילה באיטיות. אולם כאשר "הכדור" עבר לידי השחקנים עצמם, זכינו במבצעים נאים ומהנים. בלט במיוחד יו קלי, בתפקיד הבן הצעיר, העובר לבטי התבגרות בקרב המשפחה, שאינה מבינה לרוחו, בגלמו דמות שכולה חן עילג וחיוניות. קנת קימינס, בתפקיד העיתונאי-השתיין, מרי תרזה קאלאהן, בתפקיד הצעירה המאוהבת, אלן שייר, בתפקיד אב המשפחה, וכל השאר בבימויו של גילברט וינסנט הארטקה, ראש המחלקה לדיבור ודרמה באוניברסיטה – העניקו לצופה ערב נאה של "עשיית תיאטרון".