שלושה דברים

"בקט" מאת ז'אן אנואי – בתיאטרון "הבימה".

שלושה דברים מייחדים את הצגת "בקט" ומקנים לה מקום מיוחד וראוי בתוך שגרת ההצגות של "הבימה": * המחזה המבריק של אנואי; * המשחק המצוין של עודד תאומי; * והבימוי הרהוט של היי קיילוס.

מחזהו של ז'אן אנואי הוא תאווה לאוזניים – וגם לעיניים. בתנופה של רב-מג הוא חופן אישים ומאורעות היסטוריים, מגוללם בתוך רקעם הנפשי והפסיכולוגי, מקרב את ההתרחשויות הרחוקות אל תפישות של ההווה, שוצף רשפי הומור וסאטירה. אכן, למרות הריחוק שמחזה זה מרוחק מאיתנו, ולמרות הזרות הנושבת מרוב בעיותיו ויסודותיו לעומתנו – בעיית הסאכסונים והנורמנים, בעיית יחסי הכנסייה והמלכות בראשית האלף הנוכחי – מסוגלים אנו להיסחף בשטף החינני של התיאור והשיח, הקולחים מקולמוסו של רב-אמן צרפתי זה.

בתחום המשחק, אין דעתנו כה חד-משמעית. ההצגה כולה, במישור זה, נשענת על כתפיו של עודד תאומי, בתפקיד המלך הנרי השני, שיצר תפקיד מבריק ומשובב, שופע קסם וקלילות, המלכד סביבו את כל השאר.

קשה במיוחד הוא תפקידו של מישב אשרוב, בדמות תומאס בקט. הדמות הזאת עוברת מהפכה באמצע ההצגה: ובעוד שבמחצית הראשונה לפנינו קרייריסט והולל, נהפך האיש במחצית השנייה לאדוק באלוהים בכל נפשו ובכל מאודו, למסתגף ומתענה, המוכן למסור את נפשו על קידוש השם בלא שום הרהור. גם הבמאי וגם מישה אשרוב לא הדגישו במחצית הראשונה אותם רמזי דמות, שעשויים היו לשמש נקודות-קישור עם הדמות המתגלה במחצית השנייה. על כן הוצג לפנינו בקט קורקטי, אבל לא מרטיט.

נראה, כי הבמאי טרח כל כך בעיצוב שתי הדמויות הראשיות, עד כי לא נותרה שימת לב מספקת לכשלושים דמויות נוספות, שכמעט כולן טובעות-נעלמות בתוך הבליל הכללי, שמתוכו מבצבצים רק ניסים עזיקרי בתפקיד האפיפיור (למרות הגיחוך המופרז) וברוך דוד בתפקיד מלך צרפת.

בימיו של היי קיילוס העלה הצגה נעימה לעין, אך לא חודרת ללב. נראה, כי במאי זה מעדיף – ומיטיב – לעסוק במתח דרמטי-נפשי מופנם, ולא בהצגה חיצונית, מונומנטאלית, שבה נודעת חשיבות ליסוד הראוותני.

המחזה תורגם על ידי עמוס קינן לעברית יום-יומית שוטפת, המצטיינת בקלילות, אולם לפרקים נדמה, שחסר לנו דווקא הריתוק, הנדרש – גם מבחינה לשונית – לגבי מה שהתרחש לפני כאלף שנים.

מרשימות היו התלבושות שיצר ארתור גולדרייך. גם תפאורתו היא רבת-הוד, ובמיוחד תצוין סגולתה לשמש בחילופי תמונות שונות, אם כי עמודיו אינם מזכירים את סגנון הבאזיליקות הרומאניות אלא עמודי טוטם.