גיל הולך וגיל בא

הצגת "סוף המירוץ" לפיטר יוסטינוב – ב"הבימה"

ערב של תיאטרון טוב, מהנה ומשעשע וצולל כבדרך אגב לנשמת האדם בכל גלגולי גיליו – כזה הוא "סוף המירוץ" המוצג עתה ב"הבימה".

המחזה כתוב בידי פיטר יוסטינוב, מחזאי-שחקן בריטי, ונסב על אדם אחד, המופיע בעת ובעונה אחת בארבע דמויות, שהן ארבעה גילים, כבן 20, כבן 40, בן 60, ובן 80, גילים שהם כעין האביב, הקיץ, הסתיו והחורף בנפש האדם.

המושל בכיפה, זה שבגיל הגבורות, משקיף על שחזור קורותיו ותעלוליו, אף מנסה לייעץ ל"אני" הצעיר ממנו להינצל מן המישגים שאת סופם הוא חזה בבשרו – אך לשווא. המסקנה: כל גיל ומשובותיו ומשוגותיו ההכרחיות. ואף הוא עצמו, הישיש שכבר ראה את הנולד, אינו ניצל מכשלון אביו לגביו, כאשר הוא עצמו עומד במבחן מול בנו. וכך נסגרה השרשרת, על כל חוליותיה, בפילוסופיה זעירה: גיל הולך וגיל בא, וטבע האדם ויציריו עומדים לעד, ומה שהיה הוא שיהיה.

המחזאי יוסטינוב ממצה עד תום, תוך ידיעה מצוינת של הבמה ובשפע של הברקות ושיח תוסס וחי, את האפשרות להעמיד זה לצד זה ארבעה גלגולים של אדם אחד, בארבע התגלמויות, ולהעמיד את הארבעה מול נשותיו – בגלגוליה שלה – אהובותיו, מול אביו (שהינו צעיר מגלגולו הישיש) ומול אמו. את ההזדמנות הזאת ניצל במלוא התנופה הבמאי אברהן אסיאו, בבימוי רב-כלי ורב-קולי, כעין "פוגה" של נפש האדם, תוך עושר הברקות במיזאנסצינה והדרכה מצויינת של השקחנים.

והיו לו, לבמאי, שחקנים, שעשו את עמלו לכדאי ביותר. בולט מכולם שרגא פרידמן, המגלם את הישישבכל סולם גוני הגוונים של התסיסה והאין-אונים, חדוות החיים וחרדת הסוף הממשמש ובא, חכמת החיים שבשלה כפרי של שנים ותאוות המשובה של מי שהעתיד הינו כבר עבר לגביו. אין זה מופרז לומר, שהיה זה ערבו הגדול של שרגא פרידמן, ששלט על הבמה בתנועה ובדיבור באותה מידה כמו בשתיקה ובשכיבה דמומה על הספה בפינת הבמה.

מבצע משחקי מיוחד במינו נפל בחלקה של ליא קניג, שגילמה את ארבעת הגילים המקבילים של אשת גיבור המחזה, למן גיל האירושין, כשהיא כבת 20, ועד לגיל כ-80, עת היא המטפלת האוהבת-גם רוטנת של בעלה הרתוק לכסא הגלגלים. בכשרון משחק מצוין ובהיעזרות בסממני חיקוי, עמדה ליא קניג יפה במשימה הקשה הזאת.

לשאר בעלי התפקידים לא ניתן לנגן "כינור ראשון" באותה מידה כמו לשני אלה, אך גם הם הטיבו לעשות את המוטל עליהם באנסאמבל הרב-כלי הזה: ישראל בקר – בדמות בן 40, נציג הגיל בו התסיסה והרצינות מהולים בנפש במידות מאוזנות; אלכסנדר פלג – אף הוא בשלוש דמויות שונות, בגיל שכולו אהבה ואופטימיות; שמואל רודנסקי – בדמות בן 60, הגיל בו הכסף מנסה לקנות חידוש נעורים, ולוא לשעה קלה, אך מדקרות הלב מבשרות את המעבר ל"גיל הבא". אווה לי-און, בשני תפקידים שונים של מאהבת, משלבת יידע משחק עם הופעה בימתית שובה-עין. ויעל דרויאנוב היא נציגה חיננית של "דור הטוויסט".