"יתוש בראש" מאת פיידו בתיאטרון "הבימה".
מי שאוהב צחוק למען צחוק, במקצב מטורף ורצוף הפתעות – אוויליות כשלעצמן, אך מפתיעות ומרעישות בכל זאת – ומי שאינו לוקה בשמץ של תסביך פוריטאני בעניינים שבינו לבינה, מובטחת לו מנה כפולה ומכופלת של צחוק בהצגת "יתוש בראש" בתיאטרון "הבימה".
איש אינו מסוגל "לשפר" את פיידו – והוא גם אינו זקוק לכך. עלילותיו הקומיות הן חסרות "משמעות", למרות שהן כה עמוסות בהתרחשויות, עד כי תקצר היריעה לתאר אותן על כל סבכיהן.
פיידו הוא מחזאי בעל כישרון טכני עילאי. כל מילה וכל תפנית במחזותיו מוצאות קישור והד במילה ובתפנית שמתרחשים מאוחר יותר, והכל ארוג בארג מהודק ומתואם להפליא. מעל לכל, הוא אמן הקומדיה של מצבים. ספק אם יש עוד מחזאי שאפשר למנות אצלו כניסות ויציאות כה רבות של שחקנים, ותמיד, כמובן, ברגעים "הבלתי נכונים", כשהכל תופסים את הכל, "בשעת מעשה", בהילולה זורמת ובלתי פוסקת של ניבול פה ועגבים עליזים ושובבים.
את ההצגה העברית, בתרגומו החינני והקולח של ניסים אלוני, ביים הבמאי-אורח האנגלי פטריק דרומגול – בקצב מסחרר, שכמוהו רואים לעיתים רחוקות מאוד על בימותינו. היה זה "מירוץ מושכות" ממש, כששחקן אחד פורץ החוצה באחת הדלתות הרבות המצויות על הבמה, ובעוד כנף הדלת מתנדנדת – נכנס בה שחקן אחר, להמשיך בעלילה, בלי לתת הפסקת-נשימה. הודות לקצב מסחרר זה עוברת ההצגה במהירות, ואנו נתפסים להפתעות שבמצבים ובשיח, בלי שהות להרהר ב"משמעות", שמהלומותיה מכוונות תמיד מתחת לחגורה.
בהדרכתו של הבמאי דרומגול ראינו כאן משחק צוות טוב, בחלקו אף מבריק. בלט שרגא פרידמן, בתפקיד הכפול של סוכן ביטוח מהוגן ושל פועל ניקיון שיכור בבית מלון מפוקפק. הוא מציג באופן וירטואוזי שתי דמויות דומות-גם-שונות, והוא ראוי לשבח גם על מעשה נוסף – המהירות שבה היה יוצא ונכנס לבמה, תוך חילוף תלבושת ודמות. שחקן אחר, שהתגלה בצורה מבריקה ושובת לב, ואשר תרם תרומה נכבדת להצלחת הערב, היה ניסים עזיקרי, שקצר את מרבית יבול הצחוקים, הן בגמגומי הלשון והן בזינוקי הגוף שלו.
גם יתר השחקנים תאמו את המסגרת המקצבית והססגונית שהכתיב הבמאי: טובה פרדו ועדה טל, בתפקיד שתי גברות-ידידות, הזוממות להפיל את הבעל בפח; יעל דרויאנוב וגאולה נוני, משרתות חינניות לפי משלח ידן, שהכל משלחין ידם אליהן; רפאל קלצ'קין – רופא, המחפש, וגם מוצא, מרפא גם לעצמו; ברוך דוד בתפקיד אוהב ים-תיכוני סוער וזועם, יהודה אפרוני בתפקיד אוהב אנגלי בעל מזג לא-אנגלי-בהחלט, ורולף ברין בתפקיד מאהב צרפתי מקצועני; שמואל סגל בתפקיד משרת, שנימוסיו עומדים במבחן עד לרגע שאשתו מצמיחה לו קרניים; ונחום בוכמן וצפורה פלד, כבעלי מלון מפוקפק, בעל השם המתקתק "החתלתול המלטף".
פיידו ידע את הסוד העילאי של הקומדיה: מצחיק הוא זה ה"חוטף" בעיטות, אם בישבנו ואם בגורלו. על כן הוא מספק לנו שפע של ישבנים נבעטים ומכות גורל – ומשחרר כבמטה-קסם את פורקן הצחוק.