מגוון ביקורות תיאטרון של המבקר והעיתונאי נחמן בן עמי.
מגוון ביקורות תיאטרון של המבקר והעיתונאי נחמן בן עמי.
"פישקה החיגר" – בתיאטרון "השדרה".
הצגת "פישקה החיגר" בתיאטרון "השדרה", המתיימרת להיות מחזמר, מפגינה מעט חיוב מבחינה תיאטרונית ואמנותית – ובכל זאת, זהו ערב משעשע, בעיקר בזכות צמד השחקנים הראשיים.
הבמאי והמעבד יואל זילברג נטל לידיו אפיזודה מ"ספר הקבצנים" של מנדלי מוכר הספרים – ואנו מחזיקים לו טובה, שהחליט להזדקק למשהו מאוצר הספרות והעבר היהודי. אולם בתור מעבד, נתן יואל זילברג את עינו רק במה שמסוגל לעורר את צחוקו של הקהל, בלא להעמיק מעט מבחינה דרמטית. העלילה סובבת על פרשת נישואיו מאונס של "פישקה החיגר" לאישה עיוורת, ואהבתו – לצעירה גיבנת.
המעבד לא נמנע מלשאוב – יתר על המידה – יסודות שהצליחו בכל מיני מחזור-זמר, כגון: דו-שיח קצר עם הקדוש ברוך הוא, בנוסח טוביה החולב; מצעד אנשי אודסה המהודרים, בנוסח מרוצי אסקוט מ"גברתי הנאווה"; ודו-שיח עוקצני בין שתי הנשים היריבות על אהבתו של פישקה המזכיר בצורה צורמנית – אפילו בנוסח ובמנגינה של הפזמון – את המריבה הנודעת של מלכת שבא ואשת שלמי, ב"שלמה ושלמי". אם כי "גניבות ספרותיות" אינן בבחינת מעשה פלילי, לא היה צורך בהן, אילו העמיק המעבד לעיין ולשאוב ממנדלי עצמו.
בקרב האמנים השונים שתרמו להצגה הזאת, ניכרים שלילה וחיוב בערבוביה מוזרה. הכוריאוגרפיה של אהובה ענברי היא פשטנית, חסרת מקוריות ולפרקים מלאכותית עד-צרימה. לעומת זאת, המוסיקה של משה וילנסקי היא נעימה, בהעלותה זיכרונות לחן של העיירה היהודית העיבוד נעימתי ומקצבי חדש. הפזמונים של עמוס אטינגר התפאורה של ארתור גולדרייך והתלבושות של מולי גורדין – נעשו כולם כהלכה.
בתפקידו כבמאי, נסך יואל זילברג מקצב ערני לתוך הנעשה על הבמה, כשהוא משתמש מלוא חופניים בכישרונם הקומי של שני השחקנים הראשיים שעמדו לרשותו – יעקב בודו, בתפקיד פישקה, ורחל אטס, בתפקיד העיוורת הנישאת לו. כל אימת ששניים אלה היו על הבמה, היה עניין ועירנות. בין יתר השחקנים מן הראוי להזכיר את ראובן שפר, בכמה תפקידים זעירים.
"פישקה החיגר" הוכן מראש "לפי מידות עממיות". הצדדים הטובים שבהצגה זו מוכיחים, כי עממיות אינה מוכרחה להיות כרוכה ברמה ירודה.