מגוון ביקורות תיאטרון של המבקר והעיתונאי נחמן בן עמי.
מגוון ביקורות תיאטרון של המבקר והעיתונאי נחמן בן עמי.
"אל תגעו בנוימן" מאת שבתאי טבת "תיאטרון העונות".
מחזהו של שבתאי טבת, "אל תגעו בנוימן", איננו מחזה אוואנגארדיסטי-מודרניסטי, המחייב תילי-תילים של השערות או פירושים כדי לתהות על תוכו. זהו מחזה היתולי מובן, על דברים כלל-אנושיים, כפי שהם משתקפים באספקלריות ההווי הישראלי.
יתרונותיו של "אל תגעו בנוימן" הם: הדמויות מוכרות וקרובות לנו. שבתאי טבת הוא הומוריסטן לא ממורמר, הרוקם את העלילה בקריצת-עין שובבה, כשהוא נהנה מן ההצלפה הסאטירית הקלילה יחד עם הצופים. השיח קולח וטבעי ויש בו פה ושם הברקות.
אך כלים אלה של כתיבה לא הניבו את הפרי הרצוי, משום שה ח ו מ ר אינו מספיק לכדי מחזה.
אנו עושים כאן הכרה עם שורה של דמויות: נוימן, עורך אנציקלופדיה בעל זיכרון גאוני, שנתקף לפתע בתאווה לפרוץ את מסגרת היומיום ולהתעופף כציפור במרומי החירות; אשתו של נוימן, קנטרנית ללא הרף; מזכירתו של נוימן, שכל היכרות מקרית מובילה אותה להריון; בעל המפעל, שרק טובת מפעלו לנגד עיניו; המומחה לאלקטרוניקה, הצעיר הישראלי ה"תכליתי"; וראש ועד העובדים, שריד התקופה שבה ה"הסתדרות" היתה המדינה.
ברגע שעשינו היכרות עם הדמויות האלה, וברגע שחל המפנה ברוחו של נוימן – תם למעשה קו העלילה, ומתחילה שורה ארוכה, חוזרת ונשנית, של מילוליות, הממלאת את המערכה השנייה של המחזה (ושלישית אין).
מזלו של המחזה הוא, שהוא מבוצע בידי צוות שחקנים, שכולו חביב – וחלקו טוב. בולט אבנר חזקיהו, בתפקידו של נוימן, המשלב בקלילות בגוף אחד את הפקיד הנכנע, השותה "לבן" לארוחת עשר, עם המהפכן הפראי, המוכן לזנוק ממרומי המחשב האלקטרוני ישר לתוך חיק מזכירתו המופתעת. אברהם פלטה בתפקיד מזכיר ועד העובדים, דבורה קידר בתפקיד גב' נוימן, ז'רמן אוניקובסקי בתפקיד המזכירה, מרדכי ארנון בתפקיד מהנדס האלקטרוניקה, ויוסף כרמון בתפקיד בעל המפעל – כולם גילמו דמויות על דרך הקאריקטורה, בלא יכולת לשוות לתפקידיהם מימד נוסף, שלא היה מצוי בכתוב במחזה.
בימויו של נסים אלוני הוא חי ועירני, מנצל את הבמה לאורכה ולרוחבה וגם לגובהה, כשהוא נעזר בתפאורה הנאה של אורי אליעז.