בתום וביושר

"העיירה שלי" בתיאטרון משה הלוי.

משה הלוי, שהעלה באחרונה בתיאטרונו ערבי מערכונים של מופאסאן ושל פרץ משתלב עתה בשנת היובל של שלום עליכם, ומעלה שורת מערכונים, אותם עיבד לפי שלום עליכם, תחת השם "העיירה שלי".

מלאכתו התיאטרונית של משה הלוי עומדת בסימן של תום ומסירה כמעט – ישירה, כפי שהיתה נהוגה בתיאטרון לפני שנים רבות. "העיירה שלי" של משה הלוי היא אחד המקומות המעטים שבו אנו יכולים עדיין לראות את העיירה היהודית, בלבוש ובתנועה ובסגנון, כמעט כמות שהיתה בפועל ממש, בתוך מסגרת קצת מסוגננת.

מובן, שלא זה הדבר ההולם את רמתו האמנותית של התיאטרון בימינו. אך עלי להודות, כי באולם התיאטרון יושב קהל, שהסגנון התמים של ההצגה הולם את טעמו שלו, והוא קיבל הצגה שלום-עליכמית זו בעונג וברצון רב.

בהצגה משתתף צוות שחקנים, הכולל את פרץ הלוי, בעל ההופעה הנעימה, את יוסף גולנד, פסח גוטמרק, מרים אורית, שמחה ספקטור וכרמלה גיא. הם עושים כולם כמצוות הבמאי, מפריזים בהעוויות של תום, מדגישים את הכל ערוך ומפורש – כיאות לתיאטרון של … העיירה היהודית.

הצגת "הדרקון" בתיאטרון הקאמרי, בתפיסתו ובבימויו של ליאונרד ש"ך, היא קלילה ונעימה, אך נוטה במידה כזאת לפשט של אגדה לילדים, עד כי הצופה המבוגר חדל עד מהרה מלמצוא בה דראמה או מתח.

נראה כי הבמאי ש"ך ביקש לנהוג  ב"עדינות" יתרה. הוא נמנע מלזהות את הדרקון המרושע, השולט זה מאות בשנים בתושבי העיירה, – במשטר רודני ממשי כלשהו, מן ההיסטוריה של העשורים האחרונים. ש"ך חשש כנראה, כי זיהוי גלוי ונראה-לעין כזה יהיה "גס". הוא הניח, וזאת בצדק, כי כל אדם יבין, שהדרקון בעל שלושת הראשים אינו דרקון מעולם הדמיון הילדותי, אלא סמל לתופעה חברתית.

ומה המתרחש בארץ אותה עת?

שודר תסכית של נידונה למאסר-עולם בשל רצח

שידור בלתי רגיל נשמע אמש ב"קול ישראל", במסגרת תוכנית "המסך עולה" – התסכית "מעגל הגיר הלימארי", שנכתב על ידי עליזה ברוך (פאנו), שנידונה לפני כחמש שנים למאסר עולם, בגלל רצח על רקע רומאנטי, ואושפזה אחרי כן במוסד לחולי נפש.

התסכית "מעגל הגיר הלימארי" הוגש לפני כשנתיים לתחרות התסכיתים השנתית של "קול ישראל" וזכה בהלצה לשידור. הוא מספר על בית חולי נפש, ועל אמה של אחת המאושפזות שם, המבקרת במוסד יום יום אצל ביתה – ולבסוף נמצאת הרוגה. שישה מיושבי המוסד מספרים במונולוגים את קורות המעשה – איש איש מנקודת ראותו שלו. בתסכית השתתפו השחקנים שרגא פרידמן, גילה אלמגור, יוסף גרבר, טובה פרדן, שלמה בר-שביט ונפתלי יבין. במאי התסכית, ניסן נתיב, נפגש באחרונה עם עליזה ברוך, שקיבלה חופשה מהמוסד, לשיחות על הכנת התסכית לשידור.