מגוון ביקורות תיאטרון
של המבקר והעיתונאי נחמן בן עמי.

אידל מיטן פידל

"הכנר על הגג" בתיאטרון גודיק – באידיש.

לו, למחזמר "כנר על הגג", קיום חזק מאד במדינת ישראל (וגם אצל ישראל המתגורר והמבקר במדינת ישראל) – ולא בכדי. אם יכולנו לראות את "הכנר" בגירסה שלישית, ולהינות גם בפעם הזאת, סימן שטמונים בו כוחות וערכים ניכרים בהחלט.

"הכנר" החל את חייו אצלנו עם בומבה צור, שעשה תפקיד נאה. אחרי כן קיבלו ממנו את התפקיד הראשי – זמנית חיים טופול (שלא נזדמן לי לראותו); ושמואל רודנסקי, שנסך לתפקיד הראשי המחזמרי מן העסיסיות היהודית והאנושית, המצוייה בו בשפעי שפעים, והתמזג עם דמותו של טוביה החולב עד כדי כך, שהיא נהפכה, ללא גוזמה, ל"תפקיד של חייו".

אחר שמחזמר זה הוצג השלוש גירסאות עבריות – מציגים אותו עתה באידיש, ודווקא במדינת ישראל, ודווקא בביצוע אותם שחקנים עבריים שהעלוהו בגירסאות הקודמות. תופעה זאת, לאו דווקא כתופעה תיאטרונית אלא כתופעה חברתית-לאומית, היא מעודדת. היא משמשת עדות עקיפה נוספת, כי העברית ותרבותה נהיו כה שרשים ואיתנים במציאות ובתודעה, עד כדי אין חש להפריש מן הכוחות כדי להעלות הצגה בשפה אחרת, ומה גם כששפה זאת היא אידיש, השפה ה"לאומית" שלנו לשעבר.

כאשר חבורה של שחקני הבמה העברית, ובכללם לא מעט צברים ואף יוצאי עדות תימן, מציגים בשטף חינני ומצטלצל באידיש את המחזמר "הכנר על הגג", לפני "טוביה החולב" של שלום עליכם, אנו חשים – אי-שם מעל לבמה ומעל לאולם ההצגות – איזו התמזגות של דורות ועדות, של לשונות ותקופות, ולבנו מתמלא גאווה על שדורנו הצליח להעלות את הסינתזה הזאת, הנוסטאלגית כלשהי. דווקא בלבוש האידי – הרבה יותר מאשר במקור האנגלי, ואף יותר מאשר בתרגום העברי – מדבר טוביה, "היהודי האידי", ישר אל הלב, ומה עז היה רצוננו, שהצגה זאת תיראה על ידי המוני בית – ישראל בגולה הדוברת עדיין אידיש, אם כי נראה, לצערנו, כי משאלת-לב זאת לא תוכל להתגשם אלא בחלקה.

 

תרגומו האידי של שרגא פרידמן הוא קליל ועסיסי, מלאכת-מחשבת משובבת לב וערבה לאוזן. ומן הראוי לציין גם פאראדוכס לשוני: התרגום לאידיש, כלומר, לשפה הזקנה, נשכר מן התרגום העברי (שנהפך למקור לו), כלומר, מן השפה הצעירה – כי רבים הניבים ומשחקי הלשון שנוצרו בעברית, בתרגום של שרגא פרידמן ודן אלמגור, המוצאים את דרכם לנוסח האידי ומשפרים אותו, מעבר למה שאפשר היה להשיג תוך תרגום מן המקור האנגלי בלבד.

במרכז ההצגה עומד כדמות-ענקים שמואל רודנסקי, בתפקיד טוביה, עממי ואיתן, כאילן הצומח מן הקרקע. סביבו נמצא בעיקרו הצוות המקורי של הגירסאות הקודמות, המיטיב לשמור על המיקצב הסוחף והביצוע הדייקני, – בדיבור, בשירה ובריקוד – של ההצגה. בתפקיד מוטל החייט הופיע אריאל פורמן, שלא היה בו אמנם מן הליטוש המקצועי של קומיקן כמו אלברט כהן, קודמו בתפקיד זה, אולם הוא הוסיף לדמות נופך של חן תמים ונועם. את דמות הסטודנט םרצ'יק גילם שלמה בר-שביט, במשחק נאה ומהוקצע, אשר הפליא אותנו באידיש הרהוטה שלו.

מימרה אידית של רוגז מהול בצחוק אומרת: "משוגע, רד מהגג!" אך נראה, כי "הכנר" שעלה על הגג אינו מתכוון רדת משם – להנאת כל צופיו.

אידל מיטן פידל גודיק 13 ספטמבר 1966