מגוון ביקורות תיאטרון של המבקר והעיתונאי נחמן בן עמי.
מגוון ביקורות תיאטרון של המבקר והעיתונאי נחמן בן עמי.
"עוץ לי גוץ לי" בעיבוד א. שלונסקי – בתיאטרון הקאמרי.
ההתחלה הנאה שעשה התיאטרון הקאמרי בתחום ההצגות לילדים, על ידי "הרפתקה בקרקס",זכתה להמשך מקסים ומלבב בהצגת "עוץ לי גוץ לי".
כבכל הצגה טובה, מתחיל גם כאן הטוב – בטקסט. עיבוד סיפורם של האחים גרים בידי אברהם שלונסקי הוא מלאכת מחשבת, המשלבת קלילות ושובבות לשונית עם שאיבה מהאוצר הספרותי של השפה העברית, מיזוג של חן ושל למדנות, שתוך מתן הנאה יש בו גם כדי להשכיל את המאזין הצעיר. לשון מצויינת זו, שבכמותה אין מפנקים אותנו לעיתים קרובות מעל הבמה, ראויה ליחס מיוחד בפי השחקנים המשמיעים אותה; הללו צריכים לעשות מאמץ היגויי נאות, כדי "להנחית" צלילים אלה באוזנם של הילדים, שלא כולם מורגלים ומתורגלים לקלוט את כל גוניה ומשחקיה.
הבמאי האורח יוסף יזרעאלי ביים את "עוץ לי גוץ לי" ברוח של חדווה ונועם, לפני תפאורה ססגונית נאה של רודא ריילינגר, כשהוא מכוון חלק מהבימוי כלפי קהל הילדים היושב באולם, ומצליח ליצור עם הצופיםי הצעירים – כפי שנוכחנו – מגע חי מתמיד.
שושנה שני היתה מקסימה ומעוררת-ריגוש בתפקיד בת הטוחן הענייה, הנישאת למלך ונאבקת אחרי-כן על חיי בנה בכורה. היא כבשה את לב כולנו בפיוט ובתום ובכנות שנסכה בדמות הזאת.תוך משחק משכנע ונלבב. אריה לביאף בתפקיד המשרת בחצר המלך, היה קונדסי ושובב והיווה את נקודת המוקד הקומית של ההצגה. התחרתה איתו על הבכורה הקומית אסתר גרינברג, שהיטיבה לגלם אשת חצר מפונקת, הנאבקת אף היא ל חסדי המלך. אברהם חלפי יצר כעין דמות באלט אגדית, בגלמו בריחוף קל- בתנועה את היצור האגדי עוץ-לי-גוץ-לי, המנסה בעורמה לבוא על שכרו מידי המלכה – ונכשל לבסוף, לקול תשואות השמחה של הילדים.
זאב ריווח היה מלך נאה והדור, בתוספת נופך חביב של שלומיאליות. השלימו את שורת השחקנים, במשחק נאה וחי, יוסף ידין בתפקיד הטוחן, ויוסף גרבר ונתן כוגן בתפקיד שרי החצר.
הצגת "עוץ לי גוץ לי" מוכיחה, כי התיאטרון הקאמרי נטל על עצמו את המשימה של העלאת הצגות משובחות לילדים בכל הרצינות ובהתמדה – ועל כן מגיעה לו תודת הילדים והמוגרים כאחד.
