מגוון ביקורות תיאטרון של המבקר והעיתונאי נחמן בן עמי.
מגוון ביקורות תיאטרון של המבקר והעיתונאי נחמן בן עמי.
הצגת "פורגי ובס" – על-ידי להקה אורחת מארצות-הברית.
צירוף מופלא הוא: פולקלור כושי, ששורשיו מרחיקים לחיוניות של הג'ונגל האפריקני, בתוספת דחף החיים והמיקצב של מדינה חדשה יחסית בארה"ב, ובתוספת לב יהודי של מלחין – יוצרים תשלובת אדירת רושם, הנהפכת להצגה ייצוגית של אמריקה.
איש אינו משלה את עצמו, כי האופרה של המלחין היהודי אמריקני ג'ורג' גרשוין – משקפת מציאות כלשהי. והרי גם ביצירות שונות של אמנות הפולקלור – ובכלל זה ריקודי ה"הו-הו" הישראליים – אין אנו מחפשים העתק של הווי מציאותי, אלא מסתפקים בחוויה אמנותית הצומחת על רקע מסויים של לחנים, מנהגים וסמלים. התבשמות כזאת מן הלחנים והסמלים הגיעה לאחד השיאים שלה באופרה "פורגי ובס", שלמרות המיבנה הדרמטי הרופף שלה ולמרות הסנטימנטאליות הבולטת של תוכנה – אנו מחפשים אחר העוצמה האדירה בה ניתן כאן ביטוי לרגשי אדם הן מן הצד השירתי-ריקודי-משחקי של הביצוע.
ההצגה של "פורגי ובס", שהובאה עתה לישראל, בויימה על-ידי אלה גרבר, במתכונת הבימוי שראינו לפני למעלה מעשר שנים, בלהקה ייצוגית אמריקנית אחרת, ששוטטה ברחבי העולם עם אותה יצירה, על-כן לא מצאנו – וגם לא חיפשנו – מקוריות מיוחדת בבימוי זה, והסתפקנו בכך, שהוא שימש מסגרת נאותה, שאפשרה למנגינות להישמע, לשחקנים לשחק ולהמון ליצור את המסגרת החברתית המוצקה של החיזיון.
בקרב השחקנים נציין תחילה את פורגי – איניה טהויאטה, מאורי יליד ניו-זילנד, בעל קול מרשים ואדיר, אך לדעתי לא מתאים לתפקיד פורגי, גם בגלל גוון עורו הבהיר גם בגלל גופו המוצק והחסון יתר על המידה, וגם – וזאת אולי התוצאה – בגלל הופעתו המלאה בטחון עצמי ושמחת חיים, הנוגדת את אופיו של של פורגי, פושט – יד נכה רגליים, המגיע באקראי לפיסת אושר תחת השמיים, כאשר הוא מוצא את בס, התפקיד של בס גולם יפה על-ידי ג'ויס בראיין, שמרת ושחקנית בעלת טמפראמנט וחן. את תפקיד הבריון קראון גילם ואל פרינגל, ענק מרשים, בעל קול מרשים. רוברט גיום, בתפקיד הפוחז העליז ספורטין לייף, המצטיין כשחקן וכרקדן, יותר מאשר בתורת מן. קטרינה איסון, בתפקיד קלארה, הרשימה אותנו בקולה הערב ובהופעתה הנאה כאם התינוק. וליליאן היימן הקשישה השמנה, בתפקיד מאריה, כבשה בהינף אחד את הבמה כולה, כל אימת שניתנו לה רשות הדיבור והמופע.
אולם הצגת "פורגי ובס" אינה עומדת על מבצעיהם של יחידים. מיטב גילוייה של היצירה הזאת הוא במופעים המקהלתיים והריקודיים ההמוניים, בהווי המסגונן של השכונה הכושית. ובמנגינות הנפלאות, ששילובם מעניק לנו את אחת החוויות התיאטרוניות המלהיבות והנחרתות ביותר בזיכרוננו.
